הגירה עם ילדים לחו"ל

רילוקיישן בצל גירושין מורכבות משפטית ורגשית

בעידן הגלובלי של ימינו מעבר למדינה אחרת לצורכי עבודה, לימודים או פתיחת פרק ב בחיים עם בן זוג חדש הפך לעניין נפוץ. אולם כאשר מדובר בהורים גרושים או פרודים המבקשים לבצע מעבר כזה עם ילדיהם הקטינים, התמונה הופכת למורכבת פי כמה. המערכת המשפטית נדרשת לאזן בין זכויות יסוד סותרות. מצד אחד עומדת זכותו של ההורה לחופש תנועה ולהגשמה עצמית. מצד שני ניצבת זכותו של ההורה הנותר להורות פעילה ולשמירה על קשר קרוב ויומיומי עם ילדיו.

בתוך כל הסבך הזה נמצאים הילדים שעולמם עלול להתערער. לכן הפסיקה קובעת חד משמעית כי המרכיב הבלעדי שיכריע את הכף אינו הזכות של מי מההורים אלא מהי טובתו האמיתית של הילד הספציפי הנידון בתיק.

מתי בית המשפט יאשר מעבר עם ילדים לחוץ לארץ

כל הליך של הוצאת קטין מישראל לתקופה ממושכת דורש את הסכמת שני האפוטרופוסים. כאשר ההורה השני מסרב לאשר את המעבר אין מנוס מהגשת תביעה לבית המשפט. בתור עורכת דין לענייני משפחה אני נתקלת בלא מעט מקרים בהם הורים סבורים כי משמורת בלעדית מקנה להם את הזכות לעבור כראות עיניהם אך זוהי טעות משפטית נפוצה. גם הורה משמורן חייב באישור.

בית המשפט ממנה בדרך כלל מומחים מקצועיים כגון פקידת סעד לסדרי דין או פסיכולוגים קליניים. מומחים אלו עורכים מבחני מסוגלות הורית, משוחחים עם ההורים והילדים, ומגישים תסקיר מפורט עם המלצה לגבי אישור או דחיית ההגירה.

מבחני פסיקה מרכזיים בתביעות הגירה

כדי לקבל החלטה שקולה בתיקים הרי גורל אלו השופטים נעזרים במספר מבחנים מרכזיים שהתגבשו לאורך השנים בפסיקה

• מניעי ההגירה: האם המעבר נובע מסיבה אמיתית וכנה כמו קידום מקצועי משמעותי או מעבר למולדת של בן זוג חדש, או שמא מדובר בניסיון פסול לנתק את הילד מההורה השני וליצור ניכור הורי.
• יכולת השתלבות במדינת היעד: בדיקה מקיפה של התשתית הממתינה לילד כולל מערכת חינוך, קהילה תומכת, תנאי מגורים וביטחון כלכלי של ההורה המהגר.
• רצון הילד: בהתאם לגילו ולרמת הבגרות שלו בית המשפט ייטה להקשיב לרצון הקטין, בתנאי שיוכח כי זהו רצון עצמאי ולא תוצאה של הסתה או לחץ מצד אחד ההורים.
• מסוגלות הורית: בחינת התפקוד ההורי של שני הצדדים ומי מהם מותאם יותר לגדל את הילד בהנחה שההגירה תאושר או תידחה.

עקרון העל טובת הילד מעל הכל

המושג טובת הילד הוא מושג אמורפי ורחב אשר מקבל משמעות שונה בכל משפחה ומשפחה. בהקשר של רילוקיישן בית המשפט בודק האם הנזק שייגרם לילד כתוצאה מניתוק שגרת חייו והריחוק מההורה הנותר עולה על התועלת שבמעבר לארץ חדשה.

חשוב להבין כי ההליך המשפטי בוחן עובדות וראיות מוצקות. לא מספיק להצהיר שהמעבר ייטיב עם הילדים יש להוכיח זאת בראיות של ממש. מסמכים ממוסדות חינוך בחוץ לארץ, חוזי העסקה מסודרים, ותוכניות מפורטות הם בגדר חובה.

יכולת שמירת קשר עם ההורה השני

האתגר הגדול ביותר בהגירה הוא שימור הקשר בין הקטין להורה שנשאר בישראל. בתי המשפט דורשים לראות תוכנית מפורטת ואופרטיבית להסדרי ראייה טרנס אטלנטיים. תוכנית כזו כוללת התחייבות לטיסות סדירות במהלך חופשות החגים והקיץ, חלוקת נטל ההוצאות על כרטיסי הטיסה, ומתווה לקיום קשר יומיומי באמצעים טכנולוגיים כגון שיחות וידאו.

אמנת האג לחטיפת ילדים המשמעות של מעבר ללא אישור

הורה אשר בוחר לעשות דין לעצמו ומוציא את ילדיו מגבולות המדינה ללא הסכמת ההורה השני או החלטה שיפוטית עובר עבירה חמורה המוגדרת כחטיפת ילדים בינלאומית. במקרים אלו מופעלים מנגנונים בינלאומיים מתוקף אמנת האג אשר מטרתה להחזיר באופן מיידי ילדים שהורחקו שלא כדין למקום מגוריהם הרגיל.

בישראל הרשות המרכזית האחראית על יישום האמנה היא המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים. תביעה לפי אמנת האג נדונה בלוחות זמנים קצרים מאוד ובדלתיים סגורות. אם בית המשפט במדינת היעד אליה נחטף הילד קובע כי אכן מדובר בהרחקה שלא כדין הוא יורה על השבת הקטין לישראל ללא דיחוי. חשוב לציין כי בית המשפט הדן באמנת האג אינו בוחן מי משני ההורים עדיף כמשמורן, אלא עוסק אך ורק בשאלת חוקיות הוצאת הילד ממדינת המקור.

כיצד לבנות תיק הגירה מנצח

הגשת תביעת הגירה היא הליך ארוך ויקר אשר יש לו השפעה דרמטית על חיי כל המעורבים. כדי להעלות את הסיכויים להצלחה יש לבנות אסטרטגיה משפטית מקיפה ומדויקת מראש. ליווי של עורך דין לענייני גירושין בעל ניסיון בתיקי רילוקיישן הוא קריטי לשם בניית התיק והצגת התמונה המלאה בפני בית המשפט והמומחים מטעמו.

חשיבות התכנון המוקדם בתיקי רילוקיישן

ככל שהתוכנית המוצגת לבית המשפט תהיה מבוססת ויציבה יותר, כך יגדל הסיכוי לקבלת אישור. על ההורה המבקש להגר לאסוף מידע מקיף הכולל בין היתר סביבת מגורים בטוחה, בתי ספר מתאימים, הוכחת יכולת כלכלית במדינת היעד, וחשוב מכל הצעה קונקרטית, נדיבה והגיונית לשמירת קשר עם ההורה השני, אשר כוללת מנגנון בטוחות משפטי שיבטיח את קיום ההסדר גם במדינה הזרה.

גישור במקרי רילוקיישן האם זה אפשרי

למרות שמדובר בנושא טעון ולעיתים נראה שאין עמק השווה, חשוב לדעת שניתן ואף מומלץ לפתור סוגיות הגירה מחוץ לכותלי בית המשפט. הליך של גישור משפחתי יכול לחסוך מאבקים משפטיים ממושכים המלווים בהוצאות אדירות ובנזק נפשי לילדים ולצדדים עצמם.

במסגרת הגישור ההורים יכולים להגיע להסכמות יצירתיות אשר מותאמות באופן מושלם לצרכים הספציפיים של משפחתם. אפשר להסכים על תקופת ניסיון בחוץ לארץ, להסדיר מנגנוני פיצוי כספי שיאפשרו להורה שנשאר לטוס לעיתים תכופות, או לקבוע מסגרת חופשות ארוכה שתאפשר להורה בישראל לבלות זמן איכות משמעותי עם הילדים. הסכם גישור אשר מקבל תוקף של פסק דין מעניק ודאות ויציבות שאין להן תחליף ומאפשר לכל הצדדים לצאת לדרך חדשה בצורה בטוחה ומכבדת.