בקשה ליישוב סכסוך – ההליך בבית המשפט לענייני משפחה

מהי בקשה ליישוב סכסוך ומדוע היא נדרשת?

בקשה ליישוב סכסוך היא הצעד הראשון שהחוק מחייב לפני הגשת תביעה בסכסוך בין בני זוג, או בין הורים וילדיהם, בעיקר תביעות הקשורות לגירושין. זהו תנאי מקדים חובה שנקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. 

הרציונל מאחורי הדרישה הזו הוא ברור: המחוקק הבין שסכסוכים משפחתיים, במיוחד במשפחה הגרעינית, שונים באופן מהותי מסכסוכים משפטיים אחרים. כאן מדובר לא רק בזכויות וחובות, אלא בקשרים אנושיים, ברגשות עזים, ולעתים קרובות – בילדים שעתידם מושפע מהחלטות ההורים. לכן, החוק מחייב לנסות תחילה דרך של שיח והתייעצות מקצועית.

מתי נדרשת הגשת בקשה ליישוב סכסוך?

הבקשה נדרשת לפני סוגים שונים של תביעות הקשורות לגירושין:

• משמורת ילדים – זמני שהות, חינוך ומקום מגורים

• מזונות – תביעות למזונות ילדים או מזונות אישה

• חלוקת רכוש – חלוקת נכסים משותפים של בני זוג

חשוב לדעת שיש מקרים חריגים שבהם ניתן לקבל פטור מההליך, כגון במצבי אלימות במשפחה או כאשר ההליך עלול לסכן אחד הצדדים.

מי מגיש את הבקשה ליישוב סכסוך?

הצד היוזם – כלומר, מי שמעוניין להתחיל בהליך – הוא זה שמגיש את הבקשה. זה יכול להיות כל אחד מבני הזוג. את הבקשה ליישוב סכסוך אפשר להגיש  לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אך היא לא מחייבת את המגיש להמשיך באותה ערכאה. הערכאה נקבעת בהגשת התביעה עצמה. מרוץ הסמכויות מוכרע לפי השאלה איזו תביעה הוגשה ראשונה, ולאן.

עם זאת, חשוב לציין: ישנו יתרון מסוים למי שמגיש ראשון את הבקשה: בתום תקופת עיכוב ההליכים, למי שהגיש את הבקשה יש 15 ימים בלעדיים להגיש תביעות בכל ערכאה שיבחר. לכן להגשת בקשה ליישוב סכסוך יש חלק מסוים במירוץ הסמכויות, גם אם באופן עקיף.

אם אתם עומדים בפני החלטה על גירושין ולא בטוחים איך להתחיל את התהליך בצורה נכונה, אני כאן לעזור. צרו קשר במספר 052-7213103 לקבלת ייעוץ מקצועי והכוונה מדויקת כבר משלבי ההכנה הראשונים.

תהליך הגשת הבקשה – שלב אחר שלב

מילוי הטופס

הטופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך הוא מסמך פשוט יחסית, אך חשוב למלא אותו בקפידה. הוא כולל:

• פרטים מלאים של שני בני הזוג (שמות, תעודות זהות, כתובות)

• פרטי הנישואין

• פרטי הילדים המשותפים, אם ישנם

• ציון הנושאים שבמחלוקת 

לא מומלץ להיכנס לפרטים רבים מדי או לכתוב בטון כעוס ומאשים. זה לא המקום לספר את כל הסיפור או להאשים את הצד השני. התיאור צריך להיות ענייני וקצר.

מה קורה אחרי ההגשה?

לאחר שהבקשה מוגשת, יא מועברת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין . במהלך תקופת העיכוב, שני בני הזוג מקבלים זימון לפגישה ראשונה. לכן חשוב לוודא שהכתובות ופרטי הקשר בבקשה מעודכנים. 

פגישות המהו"ת – הלב של הליך יישוב הסכסוך

יחידת הסיוע מאוישת על ידי עובדים סוציאליים, יועצים זוגיים ומשפחתיים, ופסיכולוגים מוסמכים. אלה אנשי מקצוע שעברו הכשרה מיוחדת בנושא של התמודדות עם משברים זוגיים. מטרת הפגישות היא לתת לצדדים מידע על הדרכים האפשריות ליישב את הסכסוך, לבחון את צורכי המשפחה והילדים, ולהפנות את הצדדים, אם ירצו, להליך גישור גירושין, לטיפול או לליווי מתאים. 

איך נראית הפגישה הראשונה?

בפגישה הראשונה, שני בני הזוג מגיעים יחד (לרוב) לפגישה עם היועץ. הפגישה נמשכת כשעה עד שעה וחצי. היועץ מסביר את מטרת התהליך, קובע כללי שיח בסיסיים, ומתחיל להבין מה המחלוקות העיקריות.

חשוב להגיע לפגישה בזמן – איחור יכול להתפרש כחוסר רצינות, לגלות פתיחות ורצון למרות הקושי הרגשי ובאופן כללי לכבד את התהליך, את איש המקצוע וגם אחד את השני.

כמה פגישות כולל התהליך?

בדרך כלל, התהליך כולל עד ארבע פגישות. לפעמים הפגישות הן משותפות, ולפעמים היועץ נפגש עם כל צד בנפרד. זה תלוי ברמת הקונפליקט ובנכונות של הצדדים לשבת יחד.

בפגישות עוסקים בנושאים שונים:

• היכרות עם הצדדים והבנת המצב המשפחתי

• הסבר על הדרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה

• בחינת צרכי הילדים, אם יש ילדים משותפים

• התאמת המשך הטיפול: גישור, טיפול זוגי או משפחתי, או ליווי אחר

האם ההשתתפות חובה?

כן. אי-הגעה לפגישות מהו"ת יכולה להיות בעייתית מאוד. בית המשפט רואה בחומרה אי-שיתוף פעולה בתהליך זה, וזה יכול להשפיע לרעה על ההליכים המשפטיים בהמשך. הצד שלא מגיע עלול להיתפס כמי שלא משתף פעולה או מנסה לסכל את התהליך.

תקופת העיכוב – משמעותה וחשיבותה

תקופת עיכוב ההליכים היא לב החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. בתקופה הזו, שמתחילה עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, הצדדים לא רשאים להגיש תביעות, למעט בקשות לסעד דחוף. במקום זאת, הם מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע, שליד בית המשפט או בית הדין. 

תקופת עיכוב ההליכים נמשכת על פני 45 יום. יחידת הסיוע רשאית להאריך אותה ב-15 ימים נוספים, כך שהתקופה יכולה להגיע עד 60 ימים. לאחר סיום תקופת העיכוב מתחילה התקופה של חלון הבלעדיות – 15 ימים שבהם רק מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעה. זה היתרון במרוץ הסמכויות. 

מה המטרה של תקופת העיכוב?

התקופה נועדה לשרת כמה מטרות:

• צמצום ההסלמה בשלב הרגיש ביותר: תחילת הפרידה מלווה בדרך כלל ברגשות עזים, ובהם כעס, פגיעה וחשש מהעתיד. תביעה משפטית שמוגשת ברגע כזה עלולה להחריף את הסכסוך ולקבע עמדות. תקופת העיכוב מאפשרת לצדדים לעצור, ולקבל החלטות מתוך שיקול דעת ולא מתוך תגובה רגשית.

• היכרות עם החלופות להתדיינות: בפגישות ביחידת הסיוע, הצדדים מקבלים מידע מקצועי על הדרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה, כמו גישור, טיפול זוגי או משפחתי, ואפילו ניסיון לשלום בית. רבים מגיעים להליך בלי לדעת שקיימות חלופות כאלה.

• בחינה מחודשת של הקשר: עבור חלק מהזוגות, התקופה הזו היא הזדמנות לבדוק אם הפרידה היא אכן הצעד הנכון, או שיש מקום לנסות לשקם את הקשר.

• שמירה על טובת הילדים: ככל שהסכסוך בין ההורים מתנהל בפחות עימות, כך הפגיעה בילדים קטנה יותר. התקופה מאפשרת להורים להתמקד בצרכי הילדים, ולבנות הסדרים שמשרתים אותם, לפני שהסכסוך עובר לאולם בית המשפט.

• עידוד הסכמות: כשהלחץ המיידי יורד, ובמסגרת מקצועית ותומכת, קל יותר לנהל דיאלוג ולהגיע להבנות, לפחות בחלק מהנושאים.

מה מותר ומה אסור בתקופת העיכוב?

במהלך תקופת העיכוב בני הזוג יכולים להתגורר בנפרד, יכולים להגיע להסדרים לא פורמליים לגבי כל הנושאים שיש להסדיר כמו חלוקת רכוש, זמני שהות ואחריות הורית. 

גם אם פגישות המהו"ת לא הביאו לכך שהגעתם להסכמות, אפשר ואף מומלץ להמשיך את התהליך בגישור באופן פרטי. כדאי שהמגשר יהיה גם עורך דין לענייני גירושין. כך הוא גם מכיר היטב את החוקים ואת אופן קבלת ההחלטות בבית המשפט וגם יש לו את הכלים והניסיון הנדרשים לגישור ולהובלה שלכם לקבלת החלטות המקובלות על שניכם בנושאים רבים ככל האפשר ואפילו להסכם גירושין מלא, או לפחות באחד הנושאים המרכזיים כמו חלוקת רכוש או זמני שהות. 

מעבר להליך גישור, אפשר בתקופה זו לנהל משא ומתן באמצעות עורכי דין של כל אחד מהצדדים וגם להתייעץ עם עורך הדין שלכם לגבי ההמשך.

לצד זאת, אסור להגיש תביעות בנושאי הסכסוך, לבית המשפט או לבית הדין, למעט בקשות לסעד דחוף. 

סיום תקופת העיכוב

כאשר תקופת העיכוב מסתיימת, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין.  אם הצדדים הגיעו בינתיים להסכמה – מצוין! אם לא – כעת ניתן לפתוח תיק גירושין או תיק בנושא הספציפי השנוי במחלוקת. כאמור, ב- 15 הימים הראשונים יש בלעדיות למגיש הבקשה ליישוב סכסוך.

תוצאות אפשריות של הליך יישוב הסכסוך

להליך יישוב סכסוך יכולות להיות כמה תוצאות אפשריות:

• הסכמה מלאה – במקרים הטובים ביותר, הצדדים מגיעים להסכמות על כל הנושאים: גירושין, משמורת, מזונות וחלוקת רכוש. במקרה כזה, ההסכם נרשם ומועבר לאישור בית המשפט. זה חוסך זמן רב, כסף, ומתח נפשי.

• הסכמה חלקית – לפעמים יש הסכמה על חלק מהנושאים. למשל, הצדדים מסכימים על זמני השהות, אך לא על חלוקת הרכוש. במקרה כזה, ניתן לגבש הסכם חלקי ולהתדיין רק בנושאים שנותרו במחלוקת – וזה עדיין חוסך הרבה.

• אי הסכמה – אם אין הסכמה על אף נושא מוגשת תביעה לגבי כל אחד מהנושאים

הליך יישוב סכסוך – ניסיון לפתור דברים ולחסוך הליך משפטי ממושך

הליך יישוב הסכסוך הוא שלב חשוב ומורכב שדורש הכוונה מקצועית נכונה. כעורכת דין המתמחה בדיני משפחה, אני מלווה זוגות בתהליך זה, עוזרת להם להבין את זכויותיהם, ומכינה אותם בצורה הטובה ביותר לפגישות המהו"ת ולשלבים הבאים.